, ,

“שנהיה לראש ולא לזנב”

דורית לוי

ראש וזנב של מה? של מי?

אולי של עצמי?

נראה לעתים, כי לאדם השבוי בכבלי הזמן, אין כל משמעות לראשיתה של שנה חדשה, למעט ההישרדות והניסיון  לרפד את חייו בנוחות מקסימלית (כסף, חברים, אהבה וחפצים מפנקים…)

עם זאת, יהיו כאלו שעבורם ראש השנה יביא עימו תחושה עמומה של כאב ועצבות, הנובעת מהשתקפות תחושת חוסר התכלית שבחייהם.  כך ניתן לראות את ראש השנה כחג של בריחה או בחירה.

the new you just ahead

שנה חלפה, שנה באה

תחושת הכאב הגואה כי שנה עברה והנה שנה חדשה באה ושום דבר לא השתנה,
היא נקודת זמן בה קיימת הזדמנות פז לשבירת המעגל בתוכו שבוי האדם,
והזדמנות להבנה כי האילוצים לא הם שכובלים אותי- אלא אני זה שכובל את עצמי.

כך אמרו חכמינו…

מסכת ראש השנה בתלמוד מחזירה אותנו אל בראשית – “בריאת האדם”. התלמוד מתייחס לחג כאל יום ההולדת של האדם ושל האנושות בכלל. וכדרכו של יום הולדת אנו חוזרים ראשית אל עצמנו ועושים חשבון נפש.
חשבון הנפש כולל שאלות כמו: כמה בנינו? כמה הרסנו? היכן היטבנו והארנו ומתי וכמה הכאבנו ופגענו.
אולי יותר מכל, אנו מנסים לחשוב כיצד השנה הבאה תהיה טובה יותר ומאירה יותר – בעיקר עבור עצמנו.
כשההבנה היא ששיפור והטבה עם עצמנו, מיטיב ישירות עם כל סביבתנו.

כמו לפני יום ההולדת הפרטי, כך גם לפני יום ההולדת האנושי, יש תחושה כאילו גל של אירועים רעים “תוקף” אותנו.
האירועים הללו, הם כמו צירי לידה שדוחפים אותנו להתכנס פנימה, לפשפש בנפשנו, לתקן ולשנות על מנת שנוכל להיוולד למציאות טובה יותר.
האדם חייב כבר לבדוק מה מקור האירועים הללו  ולהבין כי מה “שקורה לו” אינו מיקרי

והכאבים…?

אלו כאבי גדילה.

Background for Jewish New Year Rosh Hashahah

רגשות או לא להיות

אם כך מה גורם לנו כמעט בכל שנה לברוח במקום לפרוח?

הרגשות שלנו!

רבות הפעמים בהן נראה את חלומנו קורם עור וגידים בדמיוננו, לעתים נחוש בעוצמות הרטט המשדר לצאת אל עבר עתיד טוב יותר, אך גם כשאנו חשים בוודאות כי השינוי יביא עימו ברכה אנו מתקשים לעשות את הצעד הראשון במסע.  אנו נכנעים לתכתיבים חברתיים, משפחתיים ובעיקר נכנעים לדפוסים רגשיים ומחשבתיים מעכבים, שלרוב אין להם בסיס במציאות העכשווית.  שהרי נאמר לעצמו “לא ייתכן שחשתי הרגע התעלות וריגוש עילאי לנוכח הרעיון, וכמה דקות אחרי אני מדחיק ואולי מכחיד אותו כי איני מוצא בו שום היגיון…?”

קולה של הנשמה

לרוב, יהיו אלו חוויות ילדות אשר הותירו בנו חותם רגשי של פחדים, לחצים, חוסר ביטחון והערכה עצמית ובעיקר חוסר באמונה עצמית.  הרגשות הללו ממשיכים לנהל אותנו גם בבגרותנו, הם מתפרצים וצפים ללא שליטה ולא מאפשרים לנו הקשבה לקולה של הנשמה, ולכן אנחנו נשארים על אותו השביל ולא מוצאים לאן הוא מוביל.  על מנת להצליח, עליי לטפל ברגשות המעכבים. לבקוע את תחושת הכאב הפנימי של הריצה אחרי הזנב של עצמי, של מעמדי האישי, החברתי, הכלכלי והמקצועי. להיות הראש ולהוביל את עצמי ואת בחירתי.

 

לחיי שנה של בחירה!

 

דורית לוי-ברומברג

מטפלת בתת מודע

לחיבור גוף ונפש

054-2670767

0 replies

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *