תמיד אישה: פוסט אישי נשי

יום האישה הבינלאומי מצוין ברחבי העולם מדי שנה ב- 8 למרץ ומסמל את המאבק על זכויות הנשים בעבר ובהווה.

כאישה עצמאית בשנת 2017, המנחה קבוצות נשים לפיתוח תעסוקה וקריירה, אני חייבת לומר כי ההתייחסות ליום שכזה עבורי, מלווה באמביוולנטיות תמידית. הרי ברור כי קיים מאבק על מעמד האישה, נשים עדיין משתכרות פחות ומצופות ליותר, נשים עדיין מג’נגלות בין אינסוף כדורים וכובעים ועל אף העוצמה הנשית שאט אט נחשפת ברבים, עדיין נחשבות לאוכלוסייה מודרת ומוחלשת.

אך אם אכן נבחר להתייחס דווקא ממקום “מוחלש”, במה ייחוסה של האישה שונה מאוכלוסיות אחרות על אותה הסקלה? ובכלל…בדומה לאהבה…גם כאן, מומלץ שלא לקדש את מעמדנו רק ביום אחד.

אישה עם גלימה אדומה

יותר מכך, אני מאמינה כי בכוחנו- כנשים וכחברה, לשנות ממקום של עשייה אמיתית ויומיומית, להתעצם תוך כדי תנועה מתוך הכרה בכישורינו הייחודיים לצד השוני המגדרי, לא כחולשה אלא כצורך. אנחנו נדרשות ודורשות מעצמנו התאמות ואיזון בין קריירה למשפחה ובעיקר כי אנחנו פשוט חושבות ופועלות באופן אחר מאיך ש”העולם הישן” התרגל להתנהל בחוץ – אנחנו, הנשים, מביאות משהו רגשי, אישי ושונה. ומעבר לציון דרך ביום אחד כזה…אנחנו פשוט צריכות להיות הא/נשים שאנחנו, עם כל הצרכים הייחודים לנו ולהרגיש הכי טוב עם זה!

0 replies

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *