קופצת למים

water-on-face

בגדול, אני דווקא מחבבת את צמד המילים, מתחברת אליהן, מגלגלת אותן בלשוני לא פעם, וכן, אני קופצת למים- במובנים רבים ואפיקים שונים בחיי אני בוחרת לקפוץ, על אף ולמרות, לבחור במקפצה חדשה בכל פעם, לשקשק לרגע מבחוץ, לתת לרגליים לרעוד ואז…לקפוץ. לשחות…יהיה מה שיהיה, “יקח מה שיקח”…”גאולה” הגדיר זאת חמי רודנר.

אבל…דווקא במובן הפשוט ביותר, בפירוש הפשט של המילים, כשהוא מחובר לקפיצה למים האמיתיים, אלו המצוים בבריכה ביום חורפי, כזה הדורש שוקו חם והתכרבלות תחת שמיכה, הו…כאן יוסטונים יקרים, יש בעיה! כאן אני טובעת תוך כדי הסברים לכל ה”למה לא”, והם רבים כל כך! בחיי!!! למה לא?!  כי קר, כי מקלחת ציבורית, כי השעה וכי העומס והכי לא- כי בגד ים. וכבר ציינתי שקר?! כל כך קר שם בחוץ!

אז אחרי שתייקתי לי בארכיון התודעה את כל ה”לא” שקיים בי שנים, ואחרי שמיטב המוחות אמרו שכן, כי שחייה היא הדבר הבריא והטוב ביותר, גם עבורי, החלטתי שהגיע זמני לקפוץ למים העמוקים שבאתגר החדש בחיי ולמצוא בו את ה”למה כן” שלי.

כך חברים, בקצרה, מצאתי את עצמי, ללא כל מקדם הגנה, לוקחת הרבה אוויר ומבצעת רישום ואוטוטו מתחילה- TI  ( TOTAL IMMERSION) קורס בן 10 שיעורים ללימוד טכניקה חדשה לחתירה ושכלול יכולת השחייה.

תצבטו אותי, וירטואלית בבקשה, כי אני לא באמת מאמינה שזה קרה!

את הקורס בחרתי לקיים בבריכת מושב עשרת, כי קרוב, נגיש ונח זה חשוב, בעיקר כדי להימנע מתירוצים (לפחות מחלקם) והצטיידתי במיטב האקססוריז שיגרמו לי לחייך (לפחות בדרך) ארזתי חיבוק של חברה חדורת מוטיבציה שלא זקוקה לכל אלו כדי לקפוץ איתי למים, ושפשוט הצטרפה אליי בהפתעה(תודה נטלי, תודה!) וזהו. כנראה, אולי, ייתכן ויש סיכוי שאני (כמעט) מוכנה.

עוד על Ti, על חוויות מהבריכה במושב של השכנים, מחשבות צלולות ותובנות מרסקות- בפוסטים הבאים…

0 replies

Leave a Reply

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *